לחיות את מעגל הזהב
‍מאז שסיימון סינק הביא לעולם את מעגל הזהב, זה הכלי שמשרת מנהלים מצליחים בבואם לרתום את הצוות שלהם בהתלהבות לעשייה בארגון שלהם . רתימה מתוך הרגש והחיבור הערכי. כעת, זו ההזדמנות שלכם לעבודה עם הצוות על מעגל הזהב הבית-ספרי שלכם . במידה ואין לכם מעגל - אנו ממליצים לבנות אותו יחד עם הצוות הניהולי ואז להציג אותו , להתייחסות, לכלל הצוות. במידה וקיים מעגל - זה הזמן לרענון. . כלומר:
‍
א - בדיקת הקיים - מה אנחנו כבר עושים בביה"ס שנובע מהמעגל?
ב - מה אפשר לדייק?
ג - מה להוסיף ולשפר?

כדאי להפוך את מעגל הזהב לעוגן, אליו תחזרו בכל למידה צוותית, פעילות בית-ספרית וכו'.
השתמשו בו גם בתכנון וגם לרפלקציה. תוכלו להיעזר בשאלות הבאות לעבודה על כל אחת מהרצועות במעגל:

מעגל פנימי: לשם מה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים פה יומיום? במה אנחנו מאמינים? מה חשוב לנו במיוחד?
מעגל אמצעי: איך אנחנו עושים את הדברים? מהם עקרונות הפעולה שלנו?
מעגל חיצוני: מהן כל הפעולות שאנחנו עושים תחת העקרונות הללו? (בכל זירות העשייה)

להרחבת הדעת ואימוץ של פרקטיקות ניהוליות נוספות כדאי להיכנס לארגז הכלים שהכינו ב"אבני ראשה" לניהול מצמיח . תמצאו פה מגוון הצעות לחבר את הצוות החינוכי לחזון ביה""ס, לחזק את תחושת החוסן שלו ובכך להעצים את המסוגלות של הצוות לתפקוד מיטיבי בביה"ס.

להצמיח את הצוות החינוכי - עץ משובים
‍משוב למורים ככלי ללמידה והתפתחות מקצועית - זה שם המשחק פה.
אנו ממליצים על כמה צעדים בעניין:

1. לבנות עץ משובים בית-ספרי.
עץ משובים הינו כלי גרפי שיסייע לך לבנות את ההירכיה הבית ספרית בהקשר למתן משובים לצוות החינוכי. הענפים הגדולים בעץ מייצגים את בעלי התפקידים המובילים בביה"ס. מכל ענף גדול יוצאים ענפים קטנים , המייצגים את המורים שעל בעל התפקיד למשב. מיפוי ויזואלי שכזה, מסייע לוודא שכל המורים בביה"ס יקבלו משוב, כולל בעלי התפקידים .
שאלות שיסייעו לך בשרטוט עץ המשובים שלכם , לפני היציאה לפעולה:
מי נותני המשוב? למי הם נותנים? מתי? כמה פעמים בשנה? למי כל ממשב מדווח בסיום תהליך המשוב?

2. לבנות מהלך בית-ספרי של רפלקציה ומשוב שיתן לך תמונה טובה ומלאה על המורים שלך.
כדאי לבנות את המהלך יחד עם הצוות הניהולי ולשלב בו את רכזי המקצוע, כדי להרחיב את נקודות המבט על המורים. .

3. לבנות מנגנון (סדירויות) בית-ספרי ללמידת המשובים הללו .
אנחנו ממליצים להתייחס לשאלות הבאות בבואכם לבנות את המנגנון:
איך קוראים את המשובים?
מי קורא?
מה עושים עם הדברים שעולים מהמשוב?

אוטונומיה מצמיחה למורים
‍מחקרים מראים שמתן אוטונומיה למורים בביה"ס מצמיח פדגוגיות פרוגרסיביות, משפר את תחושת השלומות שלהם ומחזק את תחושת המשמעות שלהם בעבודה.
אנו ממליצים על שני כיווני פעולה:  

1. לייצר סדירויות בית-ספריות, שמעודדות אוטונומיה. למשל:
א. להקים צוות מו"פ בית-ספרי
ב. להקדיש זמן במליאות לפיתוח פעולות שונות של הוראה והערכה
ג. לאפשר למידה חוץ בית-ספרית - למורים שרוצים בכך
ד. לתת פומביות ליוזמות של מורים
ה. להקצות תקציב ייעודי ליוזמות של מורים

2. לעשות Follow-up תמידי:
המעקב האישי שלך, כמנהל.ת, מאוד משמעותי למורים .
הם מקבלים מכך את המסר - שהנושא מאוד חשוב גם לך.
המעקב שלך והחיפוש התמידי אחר שיפור ההטמעה של המנגנונים הללו , רותמים את האחריות והבעלות של כלל הצוות על הצלחת המנגנונים. .

ללמוד יחד בקהילה
‍באלפי מחקרים שנערכו בארבעת העשורים האחרונים , בעיקר בארצות-הברית, נמצא כי תחושת המסוגלות היא גורם קריטי ורב-משמעות בסוגיית ההישגים וההצלחה בלמידה של התלמידים , בקביעת איכות ההוראה ובהתמדתם של המורים במקצוע.
אחת מהדרכים לקדם תחושת מסוגלות של מורים היא לאפשר להם ללמוד יחד וזה מזה בקהילה מקצועית.
‍
קהילות לומדות תורמות לשיפור מתמיד בידע ובמיומנויות המקצועיות של המורים ולתחושת המסוגלות שלהם להביא את
תלמידיהם להישגים .
תחושת המסוגלות של מורים עולה כאשר הלימוד המקצועי והתכנון נעשים במשותף בצוותים .
‍
לשני משתנים אלו - ידע ומיומנויות מקצועיות, ותחושת מסוגלות - יש קשר ישיר להישגי תלמידים . לכן אנו ממליצים לך על שלושה צעדים שיקדמו את הלמידה של הצוות החינוכי בביה"ס במסגרת קהילות למידה:

1. לקיים סדירויות רציפות של למידת עמיתים והיוועצות עמיתים .
2. לקיים השתלמויות מקצועיות (בתוך ביה""ס ומחוץ לו) בהקשר לידע שחסר למורים - לאפשר למורים להגדיר את הלמידה הנדרשת להם , כעולה מההיוועצויות בקהילות.
3. לעשות מדי פעם Follow-up ניהולי. המעקב האישי שלך קריטי ומעביר למורים את המסר שהלמידה שלהם יחד ואלו מאלו חשובה לך, ושאת.ה מאמין .ה בה.

מישהו רואה אותך
‍תחושת הנראות היא שם המשחק פה.
אנו ממליצים על שלושה צעדים שיחזקו את תחושת הנראות של הצוות החינוכי.
תחושת הנראות היא קריטית לפיתוח שייכות לביה"ס ולצוות החינוכי.

מה עושים:

1. לבנות עץ (בית-ספרי) של שיחות אישיות: מי משוחח עם מי? מתי? כמה פעמים בשנה? למי הוא מדווח על כך?
2. לא לוותר על שיחות אישיות שלך, המנהל.ת עם כל מורה בצוות בסדירויות שונות: קבוצת מורים אקראית של מורים , ביקור בישיבות צוות, שיחות אישיות, נוכחות בחדר מורים .
3. לשמור על עירנות, לאתר ולזהות מורים ואנשי מנהלה במשבר.
4. לשאול על כך מפורשות את בעלי התפקידים , בשיחות הסדורות ביניכם , כך שתהיו עם אצבע על הדופק כל הזמן .

למידה משמעותית? קודם כל למורים
‍אחד האתגרים בהפיכת ההוראה לפרופסיה - הוא לייחד לכך זמן משמעותי במפגשים צוותיים ולא להיכנע לשוטף והדחוף שבולעים את הזמן והאנרגיה של הצוות.
אנו ממליצים על כמה פעולות אפשריות שיחזקו את הלמידה המקצועית של הצוות החינוכי:

1. להנחות את בעלי התפקידים להקצות במהלך הישיבות זמן משמעותי ללמידה, לרפלקציה ולשיתוף בידע.
2. לבדוק את הסדירויות הקיימות בביה"ס ועד כמה מאפשרות קיום ישיבות שכאלה.
3. להנחות את רכזי המקצוע לשלב בין למידה אישית ובין למידה קבוצתית, ע"מ לאפשר מתן מענה לצרכי המורים , כפרטים , ולצרכי הצוות- כקבוצה.
‍
הערה חשובה: שים .י לב שגם את.ה מיישם .ת את ההמלצה הזו , בניהול שלך את בעלי התפקידים בביה"ס.

בישיבות עם בעלי תפקידים , להקדיש זמן לבחון את המטרות שלהם כמובילי הלמידה בצוות שלהם: את הפעולות שביצעו למימושן , לבקש דוגמאות ספציפיות, להציב יעדים חדשים להשגה.
לבקש מכל בעל תפקיד תכנית אופרטיבית ומפורטת של הלמידה - לביצוע מול הצוות.